קיבוץ

קיבוצים , (עברית: "התכנסות" או "קיבוצי") קיבוצי רבים , גם הם קיבלו קיבוץ, התיישבות קולקטיבית ישראלית, לרוב חקלאית ולעיתים קרובות גם תעשייתית, בה כל העושר משותף. הרווחים מושקעים מחדש בהתנחלות לאחר שחברים קיבלו מזון, ביגוד ומקלט ושירותים חברתיים ורפואיים. למבוגרים יש מגורים פרטיים, אך בדרך כלל ילדים שוכנים ומטופלים כקבוצה. הבישול והאוכל משותפים. ההתנחלויות פנו לפרטיות רבה יותר ביחס לאדם ורכוש מאז הקמתה של ישראל בשנת 1948. הקיבוצים, המוקמים בדרך כלל על אדמות המושכרות מהקרן הקיימת לישראל, מכנסים אסיפות כלליות שבועיות בהן קובעים חברי הקיבוץ מדיניות ובוחרים חברי המינהל שלהם.

הקיבוץ הראשון נוסד בדגניה בפלסטין בשנת 1909. אחרים נוצרו בשנים שלאחר מכן, ובראשית המאה ה -21 היו בישראל יותר מ -250 קיבוצים, כאשר אוכלוסייתם הכוללת מנתה יותר ממאה אלף. הקיבוצים הראשונים בארץ ישראל היו למעשה קבוות;אלה היו קולקטיבים קטנים יחסית שהתפתחו בהדרגה לקהילה הקיבוצית הגדולה והמורחבת יותר המכונה הקיבוץ. הקיבוצים מילאו תפקיד חשוב בחלוצי ההתנחלויות היהודיות החדשות בארץ ישראל, ואופיים הדמוקרטי והשוויוני השפיע רבות על החברה הישראלית המוקדמת כולה. הקיבוצים עדיין תורמים לכלכלת ישראל ולמנהיגותם שאינם פרופורציונליים בהשוואה לחלקם המצומצם יחסית של הקיבוצים מאוכלוסיית המדינה.

קיבוץ מאמר זה תוקן ועדכון לאחרונה על ידי איימי פיקנן, מנהלת תיקונים.